בקשה למינוי אפוטרופוסות​


אפוטרופוס מהו?

מוסד האפוטרופסות הינו מוסד משפטי, אשר בא למנוע מצבים בהם, אנשים אשר אינם יכולים לנהל את עניינם ו/או להגן על האינטרסים שלהם, יוותרו ללא הגנה. לשם כך, בית המשפט ממנה לאדם אפוטרופוס, על מנת שזה ידאג לאינטרסים של האדם, לרווחתו ולצרכיו.

בישראל, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ( להלן :"החוק") בא להסדיר את נושא האפוטרופסות. קיימת אפוטרופסות על פי מינוי וכן אפוטרופסות טבעית.

הנחת המוצא על פי הקבוע בחוק הינה כי, "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". וכן, " כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".

 

אפוטרופסות טבעית

על פי הקבוע בחוק " אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין". קטין הוא נחשב למי שאינו יכול לדאוג לענייניו ולצרכיו בנסיבות העניין. לפיכך, קיימת הנחה לפיה, הוריו של הקטין שהנם האפוטרופוס הטבעי עליו, יפעלו תמיד לטובת הקטין ויקבלו תמיד את ההחלטות הראויות והטובות עבורו, עד שימלאו לו גיל 18. האפוטרופסות על הקטין פוקעת באופן אוטומטי, בהגיעו של הקטין לגיל 18.

חרף האמור לעיל ולמרות שהמדובר בקטין, ישנם מצבים בהם נשללת האפוטרופסות הטבעית של ההורים ( לדוג' – הוריו נפטרו) ובמצב זה, בית המשפט ממנה לקטין אפוטרופוס אחר. במינוי אפוטרופוס לקטין, בית המשפט ייתן עדיפות לאדם מתאים, שהוא בן משפחתו של הקטין. חרף זאת, ישנם מצבים בהם בית המשפט יעדיף למנות אדם אחר, שאינו בן משפחתו של הקטין, אם מצא שבנסיבות העניין כך עדיף לטובת הקטין.

 

אפוטרופסות על פי מינוי

סעיף 33 לחוק קובע, אימתי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס:

 

  • לקטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם או הוגבלה להם, או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, ללא סיבה סבירה, כולן או מקצתן.
  • לפסולי דין.
  • לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;
  • לאדם שאין עדיין אפשרות לזהותו.
  • לעובר.

 

אנו נתקלים מדי יום במצבים בהם נשללת או מוגבלת כשרותו של האדם, מלדאוג לענייניו ומלבצע פעולות משפטיות. כך למשל –אדם חולה מאוד ו/או אדם קשיש אשר מפאת מצבו הבריאותי, הוא אינו יכול לקבל החלטות בעצמו ולדאוג לענייניו, הן מבחינה רפואית ו/או הן מבחינה כלכלית. או למשל – קטין שטרם מלאו לו גיל 18 ושני הוריו נפטרו. סיטואציה אחרת בה, האפוטרופסות של הורי הקטין נשללה מהם מסיבה כלשהי ובשל כך, הם אינם מסוגלים לדאוג לצרכיו של הקטין. דוגמא נוספת בה מוגבלת כשרותו של האדם – פסול דין, שהינו אדם הסובל ממחלת נפש או שהינו לקוי בשכלו ובשל כך, הוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו.

במצבים אשר פורטו לעיל, בית המשפט המוסמך לענייני משפחה, ימנה לחסוי אפוטרופוס, על מנת שזה ידאג לענייניו ולצרכיו של החסוי. בקשה למינוי אפוטרופוס יכול שתוגש בידי בן זוגו או קרובו של החסוי, או בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. לתפקיד האפוטרופוס, יתמנה האדם המתאים והראוי ביותר בנסיבות העניין.

האפוטרופוס פועל אפוא בשמו של החסוי ולכן, עליו לנהוג כלפיו במסירות רבה ובתום לב ובנוסף לאמור, עליו לדאוג לרווחתו ולהגן על האינטרסים שלו והכל על פי הקבוע בחוק.

 

ברוב המקרים, קרוב משפחה של החסוי, מתמנה לאפוטרופוס עליו, מאחר וקיימת הנחה, שאותו אדם הקרוב לחסוי והמכיר אותו היטב, יידע להמשיך ולטפל בענייניו של החסוי, על הצד הטוב והנכון ביותר עבורו.

חרף האמור לעיל, ישנם מצבים בהם, בית המשפט יכול להביע התנגדות למינוי של אותו קרוב, המבקש להתמנות כאפוטרופוס על החסוי, משום שהוא סבור שהוא לא ישרת כראוי את טובת החסוי . במצב דברים זה, בית המשפט ימנה אדם אחר לתפקיד האפוטרופוס, המתאים והראוי ביותר בנסיבות העניין.

לא זו בלבד, לבית המשפט הסמכות אף לפטר את האפוטרופוס, אם זה לא מילא את תפקידו כראוי, או אם מצא סיבה אחרת לפיטוריו.

לעיתים, החסוי מסוגל להבין ולהשמיע דעתו בעניין מינוי האפוטרופוס עליו. במצב זה כאמור, בית המשפט ישמע את דעתו בעניין.

 

המושג מינוי אפוטרופוס טומן בתוכו אחריות רבה כלפי החסוי ולפיכך ובטרם הגשת כל בקשה שמוגשת אל בית המשפט לענייני משפחה למינוי אפוטרופוס, יש לבחון היטב את השיקולים וההשלכות השונות הטמונות במינוי. לאור האמור לעיל , מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום, על מנת שיסייע לכם הכיצד עליכם לפעול על מנת להשיג את המיטב עבור החסוי.

משרדה של עו"ד שני פישמן, מעניק ייעוץ וליווי משפטי מקצועי ומהיר, בכל הקשור להליך של הבקשה למינוי אפוטרופוס ועד לקבלת צו המינוי, מבית המשפט.

* יובהר כי- האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומעמיק ואינו מהווה תחליף לו! כל המסתמך על המידע האמור לעיל מבלי שקיבל קודם לכך ייעוץ משפטי פרטני ומעמיק, עושה זאת על אחריותו בלבד!

 

לחקיקה בנושא אפוטרופוסות:

  1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962
    להמשך קריאה>
  2. תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי דין וביצוע ) תש"ל- 1970
    להמשך קריאה>

משרדינו מחויב למצוינות ולהענקת שירות מקצועי איכותי ואישי לכלל לקוחותיו!

הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לקבלת מידע נוסף ולקביעת פגישת ייעוץ.

Share by: